פרופ' שכטמן נולד בתל-אביב בשנת 1941. את לימודיו
עשה בטכניון (תואר ראשון בהנדסת מכונות, תואר שני ושלישי בהנדסת חומרים). הוא
התמחה במעבדות חיל האוויר האמריקני, ומשנת 1975 הוא מרצה במחלקה להנדסת חומרים
בטכניון. בשנת 1986 נתמנה לפרופסור מן המניין, והיה ראש המחלקה להנדסת חומרים.
במשך שנים רבות הוא פרופסור-אורח באוניברסיטאות ג'ונס הופקינס ומרילנד בארה"ב.
לפני כשלושים שנים, במעבדה, כאשר בחן פרופסור שכטמן במיקרוסקופ האלקטרוני את האטומים בגביש שלפניו, הוא התקשה להאמין למראה עיניו. התמונה שנראתה דרך המיקרוסקופ הייתה מנוגדת לכל מה שסברו המדענים עד לאותו הרגע: האטומים בגביש היו מסודרים בסימטריה מחומשת – תבנית שנחשבה בלתי אפשרית עד אז.
מהו מבנה קוואזי גבישי?
עד לתגליתו של פרופ' שכטמן, חשבו המדענים שהאטומים בגבישים מסודרים במבנה סימטרי החוזר על עצמו שוב ושוב במחזוריות. משולשים, ריבועים ומשושים אפשר לסדר בתבנית החוזרת תמיד על עצמה, כמו סידור המרצפות המרובעות בבית או תאי הדבש המשושים בכוורת הדבורים. פרופ' שכטמן גילה מבנה מחומש של סידור האטומים בגבישים, שאינו מאורגן במחזוריות כגבישים אחרים, ופתח פתח להכרת מבנים שלא היו ידועים קודם לכן למדע.
תרומתו של פרופ' שכטמן לתחום המדעי של חקר הגבישים עצומה. הוא גילה תחום מחקר חדש, ומדענים רבים ברחבי העולם עוסקים בו, בזכות ההתמדה, החקירה והלמידה.
המקרה של פרופ' שכטמן מעורר השראה במיוחד, משום שאינו עוסק רק בגילוי מדעי חשוב אלא הוא גם משל לניצחונו של אדם, שלמרות התנגדותם של חבריו, ממשיך להאמין למראה עיניו ודבק בעמדתו, ובסופו של דבר מצליח להוכיח לכולם שצדק.
פרופסור שכטמן עורר גאווה בעם היהודי ובמדינת ישראל. הוא דמות מופת עבורי.
