שבוע הבריאות

אני רוצה לספר לכם על שבוע הבריאות.
ביום ראשון היה לנו טקס בריאות. בטקס שרו שירים והסבירו לנו איך לשמור על הבריאות.
ביום רביעי בשעה שניה היה לנו הרצאה בנושא "חכם בשמש". סיפרו לנו על סרטן העור
ואיך להשמר מפניו. באותו יום בשעה רביעית הייתה לנו הדרכת שיננית.
סיפרו לנו איך כדיא לאכול, ואיזה מברשת שיניים צריך כדי לשמור על בריאות השיניים.
ביום חמישי בשעה ראשונה כתבנו מתכון להכנת כריך בריאות. הכריך שלי כלל:
שתי פרוסות לחם מרוחות בחומוס, 8 זיתים חתוכים, 4 גמבות חתוכות, 4 עגבניות חתוכות ו4 מלפפונים חתוכים.
בשעה רביעית נסענו לחווה החקלאית. היה כיף, אכלנו גזרים, שתינו תה צמחים והביאו לנו מעדרים
ואיתם עקרנו עשבים שלא היו בחלקות. וביום שישי בבוקר היה לנו מד''א.
אמרו לנו איך מפנים את החולים והפצועים לאמבולנס, איך מחיים ועוד. אחר כך היה לנו זומבה.
רקדנו ריקודים והשיר והריקוד שאני הכי אהבתי היה: "נוסא".
ובהפסקה היה לנו פעילות ספורטיבית. היה שירים, מכירות והיה כיף.
מאוד נהנתי בשבוע הבריאות ואני מחכה לשנה הבאה :)

נגד אכילת פירות יבשים

אנשים שואלים את עצמם: האם כדאי לי לאכול פירות יבשים? או לא?
 בפרות יבשים יש המון סוכר שמשמין למשל צימוק מול ענב. הצימוק מכיל יותר קלוריות מענב.
 לכן רצוי לאכול פירות טריים. הם הרבה יותר בריאים. פירות יבשים מאוד יקרים לאומת טריים.
 מה גם שפרות יבשים יוצרו בארצות אחרות כמו: טורכיה, סין ועוד...

כשבא לכם לאכול פרי יבש, תחשבו שוב, ובחכמה, תגשו אל קערת הפרות וקחו לכם תפוח עסיסי וטעים!

ארץ קטנה ובטון בה רב!

איך משמרים את הטבע ואת הנוף הירוק שכל כך חשוב לבריאותינו הגופנית והנפשית ובכל זאת מרחיבים ובונים? כיצד שומרים על האיזון בטבע ובכל זאת משנים ישן ומוסיפים חדש?
אני נגד בנייה מרובה כי כאשר בונים לרוחב, מתבזבזים שטחי בניה עצומים, מה שאומר פחות שדות ושטחים ירוקים לטייל בהם. כמו כן, האוויר נחסם ומזדהם.
והחשוב מכל! כל מה שאני מפתחים פיתוח כלכלי המאפשר רמת חיים נאותה לדור הנוכחי, חייב להביא בחשבון את הדור הבא. אסור לפגוע בסיכוייו של מי שבא אחרינו להנות מרמת חיים דומה לזו שלנו. אנו חיים במדינה קטנה וצפופה. כמות הקרקע שעומדת לרשותינו מוגבלת, וחובה עלינו לעשות מאמץ כדי לשמור עליה לכל המטרות להן היא מיועדת לנו ולכל הדורות הבאים.

פרס נובל פרופסור שכטמן.

פרופ' שכטמן נולד בתל-אביב בשנת 1941. את לימודיו עשה בטכניון (תואר ראשון בהנדסת מכונות, תואר שני ושלישי בהנדסת חומרים). הוא התמחה במעבדות חיל האוויר האמריקני, ומשנת 1975 הוא מרצה במחלקה להנדסת חומרים בטכניון. בשנת 1986 נתמנה לפרופסור מן המניין, והיה ראש המחלקה להנדסת חומרים. במשך שנים רבות הוא פרופסור-אורח באוניברסיטאות ג'ונס הופקינס ומרילנד בארה"ב.

 

לפני כשלושים שנים, במעבדה, כאשר בחן פרופסור שכטמן במיקרוסקופ האלקטרוני את האטומים בגביש שלפניו, הוא התקשה להאמין למראה עיניו. התמונה שנראתה דרך המיקרוסקופ הייתה מנוגדת לכל מה שסברו המדענים עד לאותו הרגע: האטומים בגביש היו מסודרים בסימטריה מחומשת – תבנית שנחשבה בלתי אפשרית עד אז.

מהו מבנה קוואזי גבישי?

 עד לתגליתו של פרופ' שכטמן, חשבו המדענים שהאטומים בגבישים מסודרים במבנה סימטרי החוזר על עצמו שוב ושוב במחזוריות. משולשים, ריבועים ומשושים אפשר לסדר בתבנית החוזרת תמיד על עצמה, כמו סידור המרצפות המרובעות בבית או תאי הדבש המשושים בכוורת הדבורים. פרופ' שכטמן גילה מבנה מחומש של סידור האטומים בגבישים, שאינו מאורגן במחזוריות כגבישים אחרים, ופתח פתח להכרת מבנים שלא היו ידועים קודם לכן למדע.

תרומתו של פרופ' שכטמן לתחום המדעי של חקר הגבישים עצומה. הוא גילה תחום מחקר חדש, ומדענים רבים ברחבי העולם עוסקים בו, בזכות ההתמדה, החקירה והלמידה.

המקרה של פרופ' שכטמן מעורר השראה במיוחד, משום שאינו עוסק רק בגילוי מדעי חשוב אלא הוא גם משל לניצחונו של אדם, שלמרות התנגדותם של חבריו, ממשיך להאמין למראה עיניו ודבק בעמדתו, ובסופו של דבר מצליח להוכיח לכולם שצדק.

פרופסור שכטמן עורר גאווה בעם היהודי ובמדינת ישראל. הוא דמות מופת עבורי.